<h1>דרשות מהר"ח או"ז פר' תזריע סימן כ"ב</h1>
<h2>דף יח.</h2>
ובשעת תשמיש אם אמרה טמיאה אני לך אז יעצור עצמו מלשמש עד שימות האבר. ויכול לסמוך מעצמו על אשתו שאומ' טמיאה או טהורה אני. ואם אמרה טמיאה אני ולאחר מיכן אמר' טהורה אני, אם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת. והצנועי' רגילים לפרו' כיון שאמרה טמיאה כההיא דשמואל [כתובות כ"ב ע"ב] שלא רצה לסמוך עליה.
